?מקור קיומו של השעון נוכחות מצוי לפני שנים רבות: העובדים היו מגיעים למפעל בשעה מסוימת שנקבעה מראש, שם, ליד השעון נוכחות, עמד סדרן העבודה, ופיקח על כניסת העובדים בזמן על מנת למנוע איחורים, אלו אשר איחרו, ולו במספר דקות, זכו לקיצוץ של שעה שלמה מסך שעות העבודה שלהם באותו היום. כיום, קיימות שיטות יותר מתקדמות של הצבת שעון נוכחות אשר מעניקה בצורה פשוטה, ללא צורך בסדרן עבודה, לפקח על העובדים, זמני הגעתם ויציאתם מן המפעל וזמני ההפסקות שלהם.
שיטות של שעון נוכחות
כיום קיימות מגוון רחב של שיטות, שהמובילה ביניהם היא העברת כרטיס מגנטי בתוך מכונה. על גבי הכרטיס המגנטי קיים פס מגנטי, עם קוד מגנטי, אשר אינו חשוף לעיניי, כמו בכרטיסי אשראי. העברת הכרטיס עם הקוד המגנטי בתוך המכונה מאפשרת לפקח על זמני הגעתו ועזיבתו של העובד. כמו כן, שיטה נוספת של שעון נוכחות המובילה בתחום הינה שיטת הלייזר- עיניי הלייזר קוראות את כרטיס העובד המונח על גבם ומאפשרים מעקב מלא אחר כניסתם ויצאתם של העובדים במפעל.
איפה כדאי להתקין ?
השיטה של שעון נוכחות מומלצת בעיקר למפעלים גדולים כדוגמת טבע, מפעלי ים המלח, חרש אשדוד ועוד, אשר בהם אין אפשרות לאדם אחד לעקוב אחר הנעשה באופן עצמאי, ואין אפשרות לפקח באופן אישי על איחורים של עובדים, יציאתם לפני הזמן ויציאה להפסקות ממושכות. מעסיקים הרוצים להבטיח משמעת תחת חסותם משתמשים בשיטת שעון הנוכחות על מנת להיות בשליטה מלאה על זמני העבודה של המועסקים במפעל.
למה כדאי ?
מקרים רבים בדפי ההיסטוריה מצאו עובדים אשר היו יוצאים מהעבודה באמצע, עובדים אשר עבדו בעבודה נוספת בו בעת שהם הועסקו בעבודה אחרת, ועובדים אשר היו מנצלים לרעה את חופש הפעולה והאמון הניתן להם. אומנם השיטה של שעון נוכחות אינה מאפשרת מעקב מלא, אך כן מבטיחה ביקורת קבועה ורציפה אחר העובדים במפעל, יוצרת מחויבות אצל העובד להגיע בזמן, ופחד שמא יתפסו אם יבצעו מעשה אשר אינו ראוי ואינו הוגן כלפי המעסיק שלהם.
